עובדות מהמרתף – סוגרים את הקיץ בורוד
יינות רוזה הם הטרנד האמיתי של השנים האחרונות והביקוש להם גדל משנה לשנה. יחד איתו גדל גם מבחר יינות הרוזה האיכותיים מישראל ומהעולם. אז מה זה רוזה, איך ואיפה מייצרים יינות רוזה וכמה המלצות טובות בכתבה הקצרה שלפניכם.
מאיפה מגיע הצבע
כידוע לכולם מקור הצבע של היינות האדומים (כמו גם מאפיינים רבים נוספים) הינו בקליפות הענבים האדומים ולא בתירוש עצמו. בייצור יינות רוזה מנצלים עובדה זאת, לכן תמיד לפחות חלק מהיין מופק מזני ענבים אדומים. העיקרון אומר שככל שהמגע של התירוש עם הקליפות ארוך יותר כך נקבל יותר צבע ואופי אדום ביין.
אז איך עושים רוזה
הרעיון כאמור הוא מגע קצר של קליפות הענבים האדומים עם התירוש. הנה כמה שיטות לייצור יינות רוזה:
1) השריה (MACERATION) – השיטה הקלאסית. ריסוק והשריה קצרה של ענבים אדומים והפרדה מהירה של התירוש מהקליפות. משך ההשריה של הקליפות קובע את עוצמת הצבע של היין. היינות המתקבלים הינם בעלי אופי קל ומרענן מאוד, לרוב בריכוז אלכוהול נמוך יחסית.
2) דימום (BLEEDING) – שם לא הכי מוצלח לשיטה פשוטה ומאוד מקובלת. ריקון של מעט תירוש ממיכל תסיסה של יין אדום. על ידי כך מעשירים יינות אדומים שזקוקים לכך, ומהתירוש הוורוד שהתקבל מייצרים רוזה ארומאטי ועשיר בעל אחוז כוהל גבוה יחסית.
3) ערבוב (BLENDING) – ערבוב של מעט יין אדום עם יין לבן יוצר יינות רוזה בעלי אופי שונה מאלו המיוצרים בשיטות הקודמות. שיטה זו איננה מאוד מקובלת אם כי בהחלט אפשרית. דווקא מרבית השמפניות הוורודות הכל כך יוקרתיות מיוצרות בדיוק כך. אבל שמפניה כידוע, תמיד אוהבת להיות יוצאת דופן.
3½) שילוב של כמה שיטות ביחד – יצירת בלנד מיינות שיוצרו ביותר מאחת מהשיטות הנ"ל, אם על מנת לייצר יין אחד בנפח גדול יותר או כדי ליצור יין מעניין ומורכב יותר מאשר כל אחד מחלקיו בנפרד.
איפה עושים רוזה
יינות רוזה עושים בעצם בכל העולם, אבל אזורים אחדים מצטיינים בכך במיוחד והתפרסמו בזכות היינות הוורודים המעולים שלהם. הנה כמה דוגמאות:
פרובנס – ממלכת הרוזה הים תיכוני של צרפת (ואולי של העולם כולו). הסגנון של היינות מפרובנס הפך מודל ליינות רוזה ברחבי הגלובוס. לרוב הוא יבש, רענן מאוד בגוון ורוד כתום חיוור ועדין למדי.
המלצת יין: מיראבל רוזה – היין של הכוכבים, במלוא מובן במילה.
דרום עמק הרון – לא רחוק מפרובנס נמצא האזור הנהדר הזה שמלבד אדומים ולבנים מעולים מצטיין גם ביינות רוזה איכותיים, במיוחד בתתי האזור טאבל וליראק. הזן הדומיננטי כאן הוא הגרנאש, כן, גרנאש רוזה, אבל תשכחו כל מה שאתם זוכרים מהגרנאש רוזה המקומי של פעם.
המלצת יין: פרין לה וייה פארם רוזה – יין מקסים, מהנה ולא יקר מבית משפחת פרין.
עמק הלואר – באזור אנז'ו, שבמרכז עמק הלואר בצרפת מתמחים ביינות רוזה מקסימים ואיכותיים. זן הענבים השולט כאן הוא הקברנה פרנק והיינות יכולים להיות יבשים או חצי יבשים.
המלצת יין: דומיין פטיט קלושה אנז'ו רוזה – רוזה נהדר עם מתיקות טבעית עדינה המופק מהזנים קברנה פרנק ומעט גרולו.
קליפורניה – הזינפנדל הלבן הפופולארי כל כך באמריקה הוא בכלל לא לבן. זהו רוזה חצי יבש ולרוב לא יקר שמיוצר מענבי הזן האדום זינפנדל.
המלצת יין: וודברידג' ווייט זינפנדל – וודברידג' הוא היקב אותו הקים אגדת היין רוברט מונדאבי על מנת לייצר יינות איכותיים ומהנים במחירים שווים לכל נפש. הוויט זינפנדל עונה בדיוק להגדרה הזו.
שמפאן – שמפניה רוזה נחשבת חגיגית, יוקרתית ובמקרים רבים אפילו יקרה יותר מהלבנה (שכם היא כידוע לא ממש זולה), אבל אין כמוה ללווי ארוחות רומנטיות או אירועים חגיגיים במיוחד. בקיצור, שמפניה זה שמפניה.
המלצת יין: פלור דה מיראבל. אם כבר אז כבר.
ישראל – יינות רוזה מייצרים, כאמור, בכל העולם. לא מסובך למצוא יינות רוזה משובחים מגרמניה, אוסטריה, פורטוגל, איטליה, צ'ילה, אוסטרליה וגם מישראל כמובן. הביקוש הגובר והכבוד הרב להם זוכים יינות רוזה בשנים האחרונות גרם גם ליקבים להתייחס לקטגוריה ברצינות הראויה לה ולהפיק יינות רוזה נהדרים לא רק באזורים הקלאסיים הידועים. ולמה לא בעצם.
המללצת יין: רקנאטי גרי דה מרסלאן. מחלוצי יינות הרוזה המשובחים והמושקעים בישראל ועדיין נחשב לאחד הטובים והמבוקשים כאן.
