איפה עושים רוזה? יינות רוזה עושים בעצם בכל העולם, אבל אזורים אחדים מצטיינים בכך במיוחד והתפרסמו בזכות היינות הוורודים המעולים שלהם. הנה כמה דוגמאות:
פרובנס – ממלכת הרוזה הים-תיכוני של צרפת (ואולי של העולם כולו). הסגנון לרוב יבש, רענן מאוד בגוון ורוד כתום חיוור ועדין למדי. בשנים האחרונות הפכו כמה יינות רוזה איכותיים מפרובנס לבון טון עולמי ומותגים אחדים זכו לפרסום ולביקוש רב. דוגמאות? מירבאל רוזה, דומיין אוט, וויספרינג אנג'ל ואחרים.
שמפאן – שמפניה רוזה נחשבת חגיגית, יוקרתית ובמקרים רבים אפילו יקרה יותר מהלבנה. כמי שנוהגת תמיד להיות קצת יוצאת דופן, מייצרים אותה בדרך כלל מערבוב של יין לבן עם מעט יין אדום (מהזנים פינו-נואר ופינו-מונייה). את הערבוב מבצעים לפני התסיסה השנייה שמתבצעת כמובן בבקבוק.
דרום עמק הרון – לא רחוק מפרובנס נמצא האזור הנהדר הזה שמלבד אדומים ולבנים מעולים מצטיין גם ביינות רוזה איכותיים, במיוחד בתתי האזור טאבל וליראק. הזן הדומיננטי כאן הוא הגרנאש. כן, כן, גרנאש רוזה, אבל תשכחו כל מה שאתם זוכרים מהגרנאש רוזה המקומי של פעם.
עמק הלואר – באזור אנז'ו, שבמרכז עמק הלואר בצרפת עושים יינות רוזה מקסימים ואיכותיים. זן הענבים השולט כאן הוא הקברנה-פרנק והיינות יכולים להיות יבשים או חצי יבשים.
ארצות הברית – הזינפנדל האמריקאי הלבן הפופולארי הוא בכלל לא לבן. זהו רוזה חצי יבש ולרוב לא יקר שמיוצר מענבי הזן האדום והכל כך אמריקאי זינפנדל. יקב סאטר-הום מקליפורניה הוא האחראי לפיתוח הרעיון עליו קיבל אות הוכרה מיוחד מהמגזין Wine Spectator כמי שחשף יותר צרכים אמריקאים ליין מכל אחד אחר.
שאטו דה מירבאל בפרובנס – הרוזה המדובר של משפחת פרין והזוג הנוצץ פיט וג'ולי
אוגוסט ורוד בשקד
חודש אוגוסט מוקדש ליינות הרוזה. במהלך החודש נקיים אירועי טעימות של יינות רוזה מהארץ ומהעולם בחנויות ובמסעדות ברחבי הארץ. יינות רוזה הם הכי קיציים ומרעננים שיש והחלו לתפוס פופולאריות רבה גם בישראל בתקופה האחרונה. בצדק.
